ברכות הריח
| תלמוד בבלי | מסכת ברכות, דף מ"ג, עמוד א' - דף מ"ג, עמוד ב'; דף נ"ב, עמוד ב' - דף נ"ג, עמוד א' |
|---|---|
| משנה תורה | ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ט' |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן רט"ז - רי"ז |
  | |
ברכות הריח הן קבוצת ברכות השייכות לברכות הנהנין, שתיקנו חז"ל לברך קודם שאדם מריח ריח טוב, בדומה לברכה ראשונה שקודם האכילה.
מקור ומהות הברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שההנאה מהריח היא הנאה רוחנית, בכל זאת תקנו חז"ל לברך על הנאה זו, בתלמוד[1] למדו כן מהפסוק ”כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ”[2], ודרשו חכמים: ”אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ? הֶוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ”.
בניגוד לאכילה, על ברכת הריח לא תיקנו חז"ל לברך ברכה אחרונה, מכיוון שלאחר שמפסיקים להריח התענוג מסתלק ולא נשאר ממנו כלום.
בחז"ל נזכרו מספר תנאים הנדרשים על מנת לברך את ברכת הריח:
- ריח שנועד להנאה מריחו הטוב, כגון: גינה עם צמחים שמפיצים ריח טוב, ברגע שיעבור ליד גינה זו ויהנה מריחה צריך לברך; עובר ליד חנות שמוכרת דברים שנועדו להפיץ ריח טוב, כגון סבונים וריח טוב נודף מהחנות, כל העובר ונהנה מהריח חייב לברך אף אם אינו קונה[3].
- ריח מדברים שיש להם ריח טוב, אך זה לא ייעודם, ולכן כל מי שמריח את ריחם הטוב כל זמן שלא עשה מעשה כדי להריח אינו רשאי לברך, לדוגמה: פרי שעומד לאכילה ואינו עומד לריח, אינו יכול לברך על הנאתו מהריח. אך מכל מקום אם נוטלו בידו בפירש על מנת להריחו - נעשה על ידי זה כאילו עומד להריח, ומברך[4]. אך ריח שנעשה על מנת להעביר ריח רע אינו מברך עליו אף אם נטלו על מנת להריח[5].
- אדם שעובר ליד פרדס שריחו טוב לא מברך, כיוון שתכלית הפרדס היא לגדל פירות ולא לשם הריח, אך אם יתקרב להריח את הפרחים כיוון שעשה מעשה שהעניק לריח חשיבות, כבר אינו טפל וחובה לברך על ההנאה מהריח[דרוש מקור].
נוסחי הברכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוסח הברכה שתיקנו חז"ל לברך על הריח, תלוי בהתאם לחפץ שמפיץ את הריח, והוא כולל חמישה מיני סוגי ריחות:
מיני בשמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על דברים ריחניים שאינם מין עשב או עץ מברכים ברכה זו: ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים” ברכה זו משמשת גם כברכה כללית על ברכות הריח[6] ולכן אם אינו יודע את סוג הדבר שמריח או שבטעות בירך ברכה זו במקום הברכה הראויה – יצא בדיעבד.[7] בהבדלה של מוצאי שבת האשכנזים מברכים ברכה זו אפילו אם מברך על אחד משאר המינים מחשש שיש כאלו שאינם בקיאים בסוגי הבשמים וברכותיהם, ואם יטעו ויברכו על מין עץ “בורא עשבי בשמים”, או על מין עשב “בורא עצי בשמים” – לא יצאו, אבל ספרדים ובני עדות המזרח מברכים על כל מין את הברכה המתאימה לו ("עצי" או "עשבי")[8].
עצי בשמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם הדבר הריחני הוא ממין המוגדר בהלכה כעץ, (דבר שאינו תמיד תואם את ההגדרה המדעית) לדוגמה הדס[9] מברך ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים”. ברכה זו מברך גם על שמן זית כאשר לא עירבו בו דבר אחר אלא מדיף את ריחו הטבעי.
עשבי בשמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם הדבר הריחני הוא מדבר המוגדר כשיח או עשב ברכתו היא ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים”.
הנותן ריח טוב בפירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם הדבר הריחני הוא פרי הראוי לאכילה בפני עצמו או בתערובת[10] הברכה על ריחו היא ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַנּוֹתֵן[11] רֵיחַ טוֹב בְּפֵרוֹת”.
ברכה זו מברכים רק כאשר מתחילה נטל לידו את הפרי כדי להריח בו. אך אם נטלו אך ורק כדי לאכלו ואגב כך גם נהנה מריחו אינו מברך.
בורא שמן ערב
[עריכת קוד מקור | עריכה]על ריחו של שמן אפרסמון מברכים ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב”[12].
בסיבת הדבר שתקנו על שמן זה ברכה מיוחדת נחלקו הראשונים. יש המפרשים משום מעלתו של השמן קבעו לו ברכה מיוחדת[13], ויש המפרשים משום שאין ריחו מעצמו אלא נקלט בתוכו ומחמת פחיתותו קבעו לו ברכה מיוחדת[14].
ישנן דעות שאף אם שמו בשמים בשמן עד שקלט ריחם וסיננום, יברך על השמן ברכה זו. להלכה פסק השולחן ערוך שכדאי לא להריח שמן כזה כדי שלא להכניס עצמו לספק.[15]
שנתן ריח טוב בפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם מריח לחם חם המדיף ריחו הטוב, יש דעות שמברך ”בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן רֵיחַ טוֹב בַּפַּת”. ויש חולקים שאין לברך[16] משום שאין זה ריח חשוב[17], ולכן אין להריח בו[16].
ריחות שאין מברכים עליהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ריח הנעשה להפיג סרחון (לדוגמה של מת או בית הכסא).
- ריח הנקלט בכלים (שאינו נחשב ריח עם מקור).
- ריח הנמצא על אשה.
- בשמים של עבודה זרה ושל מסיבת גויים[18].
- ריח של אתרוג המיוחד לנטילה בחג הסוכות בארבעת המינים נחלקו הדעות אם מברכים עליו לכן אין להריח בו בשבעת ימי החג.[19].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אליעזר מלמד, הלכות ברכות הריח באתר פניני הלכה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ג, עמוד ב'
- ^ ספר תהילים, פרק ק"נ, פסוק ו'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ז, סעיף א' ובמשנה ברורה שם.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רט"ז, סעיף ב' ובביאור הלכה ד"ה כשנטלו.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ז, סעיף ב' ובשער הציון טז, ובביאור הלכה ד"ה של בית הכסא.
- ^ מעין ברכת "שהכל" על מאכלים.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רט"ז, סעיף ב'
- ^ הרב אליעזר מלמד, דיני בשמים בהבדלה באתר פניני הלכה
- ^ גמרא שם א
- ^ משנה ברורה, סימן רט"ז, סעיף קטן ח'
- ^ ויש גורסים אֲשֶׁר נָתַן – משנה ברורה שם ט בשם אליהו רבה
- ^ גמרא שם וכהכרעת השולחן ערוך שם ד
- ^ רש"י מסכת ברכות, דף מ"ג, עמוד א' ותלמידי רבנו יונה שם
- ^ מאירי תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ג, עמוד א' וכן מובא בשם הלכות גדולות
- ^ שולחן ערוך שם ו
- ^ 1 2 רמ"א אורח חיים, סימן רט"ז, סעיף י"ד וכן בבית יוסף, אורח חיים, סימן רצ"ו
- ^ משנה ברורה, סימן רט"ז, סעיף קטן נ"ה בשם בית יוסף
- ^ הכל בשולחן ערוך סימן ריז
- ^ שולחן ערוך רטז יד
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.